סוכריות ג'לי, עדשים, סוכריות גומי, מסטיקים ועוד כל מיני חטיפים צבעוניים שילדים אוהבים.
מה מסתתר בתוכם?
מה הופך אותם למצרך שהילדים כלכך אוהבים?
היום בבוקר ערכנו ניסוי קטן, הילדים ואני, קצת לפני יציאה לגן ולבית ספר על צבעי מאכל.
אוריה, בן 7.5 שאל אותי מהם צבעי מאכל ואם לכל אחד מותר לאכול אותם ומה קורה אם מישהו אלרגי? (מאד מעסיק אותו בימים האחרונים אלרגיות מכיוון שהיתה לו בגן חברה אלרגית ללקטוז ועכשיו חבר אלרגי לבוטנים)
שאל...אז עניתי...
סידרנו יפה עדשים בצלחת קטנה, לפי הצבעים כמובן שיהיה כמו קשת, ולמרכז שפכנו מעט מים רותחים. ממש תוך כמה שניות הצבעים החלו לצאת מהעדשים והאמת...נעשתה יצירה מאד יפה, ממש למסגר..
ואז הגיע ההסבר למה זה לא טוב לנו וכדי להמעיט (או לא לאכול כלל)
אז כמה מילים על צבעי מאכל
צבע מאכל מוסף למזון או למשקה על מנת לשפר את מראהו ולעשותו מושך יותר
את צבעי המאכל ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: 1. צבעי הזפת והפחם (Coal tar Dyes): צבעי זפת הפחם הם הצבעים הצהובים, הכתומים והאדומים המייפים את המזון. כמו כן נמנים על קבוצה זו הצבעים הכהים יותר כמו שחור, סגול וכחול המוספים למזון או למשקה על מנת להסתיר פגמים ו/או לעשותם למושכים יותר. אחד המרכיבים בקבוצת צבעי הזפת והפחם מוגדר על ידי משרד הבריאות הישראלי כמסרטן. משרד הבריאות מחייב את היצרנים לציין במפורש על התווית ומגביל את הכמות של הצבעים הללו, אך אינו אוסר מכירתם.
2. צבעי אזו (Azo Dye): מקורם בזיקוק נפט, מכילים תרכובות חנקניות ותרכובות כימיקלים. קבוצה זו נחשבת ליציבה, זמינה ובעיקר זולה להפקה. גם כאן משרד הבריאות אינו אוסר על השימוש בהם אלא רק מחייב את יצרני המזון לציין במפורש על האריזה את סוג הצבעים שהוספו למזון ואת סימונם הכימי.
בארץ נהוגה השיטה האירופאית של סימון תוספי מזון, בינהם צבעי המאכל, על ידי קוד מספרי המתחיל באות E. המספרים בטווח שבין E100 ל-E181 מציינים צבעי מאכל. תקנות משרד הבריאות מחייבות לציין על גבי האריזה את שמם של ארבעה צבעים בלבד: טרטרזין ((E-102, סנסט ילו (E-110) פחם שחור (E-153) ואדום אלורה (E-129). אלו נחשבים למסוכנים ביותר.
מלבדם כמובן יש צבעי מאכל טבעיים המופקים ממזון, ויטמינים ומינרלים או מאצות. הם בטוחים יותר לשימוש אך יקרים יותר, לא יציבים לאורך זמן ובעלי חיי המדף קצרים יחסית:
כורכומין E-100 כלורופיל E-140 קרוטן / פפריקה E-160 סלק E-162
ועכשיו בידינו הבחירה. אני אומרת שאין צורך בקיצוניות, אך מה רע בפשוט שוקולד מריר רגיל ואיכותי, טעים ומתוק?...