טפיוקה...מה זה בכלל?

הגרגירים האלו נפוצים כלכך במזרח, מרקם ג'לי ומאד ג'לטינים ומסמיכים...מרבית האנשים מאד אוהבים את הטפיוקה אך עדין יש כאלו שקשה להם עם המרקם.

אני אוהבת טפיוקה, בכל מצב ועם כל מאכל!

לשתות, לאכול במרקים, בקינוחים, להשתמש כמסמיך .... פשוט אוהבת.

אז ככה:

טפיוקה עשויה משורש עמילני בשם מינהוט, הידוע יותר כקסבה. היא גדלה בברזיל במקור אך היום גם במזרח.

הטפיוקה עוברת תהליך של ייבוש וטחינה לאבקה דקה. ככה אפשר להשתמש בה כמסמיך ממש כמו קורנפלור, בכל המתכונים. הטפיוקה עוברת עיבוד לצורה של גרגירים קטנים או גדולים, ובבישול הופכת שקופה, ג'לית וללא טעם כלל.

הטפיוקה היא עמילנית ולכן יש בה הרבה פחממות וכמעט ואין ערכים תזונתיים, אך למרות זאת בגלל המרקם היחודי אני אוהבת להוסיף ממנה למתכונים בכמות קטנה.

מוכנים למרק קייצי וטעים??

הנה המתכון...

רכיבים:

חצי כוס פניני טפיוקה (קטנים)

3 כוסות מים

100 גרם סוכר חום או דבש

400 מ"ל חלב קוקוס

קוביות קרח

פירות העונה חתוכים (תות, מלון, קיווי, מנגו, אננס...)

הכנה:

מרתיחים את המים ומוסיפים להם את פניני הטפיוקה. מבשלים על אש קטנה ומערבבים כל הזמן בכדי למנוע הידבקות לסיר.

מבשלים עד שהפנינים גדלות והופכות לשקופות לחלוטין. מורידים מהאש, מוסיפים דבש, מערבבים עוד כדקה ומצננים.

חותכים את הפירות לחתיכות קטנות.

בקערה גדולה או קערות אישיות יוצקים את הטפיוקה, מעל את חלב הקוקוס ומוסיפים מעל את הפירות החתוכים, מקשטים בקוביות קרח, עלי נענע אם אוהבים ומגישים מיד.